האושר הוא בונוס

בסדנאות שאני מעביר, אחת השאלות שאני שואל היא, אחרי מה כולם רצים ?, מה כולם בעצם רוצים מתאמצים ובסופו של דבר לא ממש מגיעים ולא משיגים ובערוב החיים לעיתים מרירים ומיואשים, לוקח זמן עד שאנחנו מתכנסים לתשובה, שרוב אם לא כל האנשים, מחפשים אושר בצורה כזו או אחרת, כנראה שלא במקום הנכון, אפשר לקרוא לזה גם תענוג.

בהמשך הסדנה אנו עוסקים בשאלה מה מפריד אותנו מהאושר ובעצם כמה אנחנו עסוקים בסבל שלנו הנובע בעיקר מתפיסות השגויות שיש לנו לגבי עצמנו והפרשנות הסובייקטיבית שלנו לגבי המציאות כפי שהיא נתפסת על ידינו, תפיסות אלו מפעילות אותנו מבלי שאנו שמים לב, שוב ושוב חוזרים ונופלים לאותו הבור הרגשי, מאשימים את כולם כולל עצמנו, מבלי להבין שזו היא בעצם הזדמנות ומדרגה לעלות למעלה.

ההנחה הבסיסית שמובילה לשבירת המעגל היא שבאנו לעולם עם תכלית ויעוד, לכול אחד ואחת תכלית ויעוד משלו ולכולנו יחד תכלית משותפת, אם אפשר לכנות אותה במילה אחת נקרא לה התפתחות, או ליתר דיוק התפתחות רוחנית, דרווין בהחלט צדק באמרו אבולוציה, הוא פשוט לא ראה את תמונה כולה, הכול מתפתח – הגוף הפיזי, הנפש בעזרת הרגש ובעיקר הרוח ע"י התעלות הנפש ובהחלט יש גם יד מכוונת, זו התכלית שלנו ולשם כך הגענו לעולם.

המכשולים שבדרך לא נועדו לעכב אותנו, למרות שזו המחשבה הראשונה שבדרך כלל עולה במוחנו, שהם המכשולים מרחיקים אותנו מהאושר, אבל זו תפיסה מצומצמת שמוגבלת ע"י המחשבה, כמו ילד שנכנס לו קוץ לרגל ואימא מנסה להוציא והוא מסרב לתת לה לגעת כי זה יותר כואב, נכון אנחנו מתפתחים רק שקשה לנו, רק כאשר אין לנו בררה, מעטים הם האנשים שבוחרים להתפתח ללא סבל או כאב, אנחנו "נדחפים" לשם בניסיון להתעלות מעל הסבל ולהבין את תפקידו בחיינו, רוב המחלות ומצבי הקושי בחיים הם הכלי לומר לנו שהגענו לדרך ללא מוצא ועלינו להסתובב ולצאת לדרך חדשה.

הרפואה הקונבנציונלית מכנה מחלות אלו בשם אוטואימוניות, אבל הגוף לא תוקף את עצמו, למה שיעשה דבר כזה, הוא אף פעם לא מתבלבל אלא עם אנחנו מבלבלים אותו, עם התפיסות השגויות שלנו (אני לא שווה, ריצוי שווה אהבה, אני לא אהוב מספיק) והוא בעצם קורא אותנו לסדר מחודש, לשינוי התפיסות השגויות, כל תפיסה שגויה שיש לי על עצמי, שבדרך כלל רכשתי אותה בילדותי ב"עמל רב" כדי שתציל אותי והיום אני מצליח להסיר אותה, מקרבת אותי אל עצמי, אל מי שאני באמת ובבוא היום וגם אם ידרשו לכך מספר סיבובי חיים, אסיר מעלי את כל אותן קליפות ואתוודע לעצמי ולאחר ללא שיפוט.

הדרך לאושר ולחופש להיות מי שאני באמת רצופה בקשיים ומכשולים, אלה הן אבני הדרך עבורנו למציאת הדרך הזו, זהו לכאורה פרדוקס שהדבר שאנו מתרחקים ממנו זה הדבר שאנו זקוקים לו, זו דרכה של הרוח להתפתח, לכאורה על חשבון החלקים האחרים שבנו, זו התכלית שלשמה באנו לעולם, האושר הוא רק בונוס על הדרך.

בית להכרה עצמית והתוודעות לעולם הרוח