עולם ומציאות

עולם ומציאות (אלטרנטיבית)

האדם פועל רק מתוך העולם(המציאות) שלו, אוחז בה כאילו היא מוחלטת, משליך את הקושי על השני האחר, יש לו חיסרון משליך גם את החיסרון על האחר, נובע מתפיסת החיים הפנימית והחסרה שלו, מזדה אתה בלי הפרדה, נובע מהאגואיזם שגדל בינתיים לממדים מעבר לגודלו הטבעי, נאחז בתפיסה המוטעית של האדם, האדם האגואיסטי מתרפק על עברו נאחז בו, מבחינתו זה מה שיש, החסר הזה והניסיון חסר הסיכוי למלא אותו, נובע מתוך אירועים בילדות ואף קודם לכן, מתוך כך צומחת לה האישיות ואתה חושב שזה מי שהנך.

"הבהלה לזהב" רציה חזקה נובעת מתוך הפחד העמוק והניסיון לא לפגוש אותו, העולם שלך הפנימי מסתורי, ההשלכות שלו נמצאות מחוצה לך משתקפות אליך, הן שלך בלבד אתה מי שאתה בתוכך, יש בך אמונה כמוסה שמידי פעם מבצבצת מתחת לפני השטח ונותנת לך אויר לנשימה, יש פרחים בשטח, הפרחים של הפחדים שלך מפוזרים בכל השטח, אתה לא מאפשר לעצמך ללכת עד הסוף ונשאר מתוסכל מהמקום בו הנך נמצא.

לא מביא את מי שאתה באמת, מסתתר מאחורי דברים לא פתורים, זה תמיד ישתקף במערכות היחסים, תחושת הזרות או השייכות היא המדד האמתי, השוני הפרוד גורם לאור הפנימי שבתוכנו להאפיל ולאבד מכוחו, תבהיר אותו בתוכך, נראה כמו פרדוקס אבל זו אמת לאמיתה, להבין שהתנכלות מבחוץ באה לעזור, העבודה היא לצלול פנימה אל הבאר שבתוכי לפגוש את המשקעים הכבדים ששקעו עם השנים, משם הגזע יונק דרך שורשיו, מה שהוא יונק בשורש ישפיע על צבע עלעליו, לכל אחד מאתנו תפקיד לעשות.

הפחדים שנלווים לכך שוליים, מרחיקים אותנו מ"מרחב האפס" של הרגע הזה, זה המקום בו עלינו לקבל החלטות, לאן אנו פונים ומה אנו עושים, אתה השחקן הראשי והיחידי בהצגה שלך, זה לא קל להבין שאני לבד על הבמה הזו, הכול אומר לי אחרת, לשחק את עצמי וללא תפאורה שתיקח את האחריות, מה הקהל יגיד זו כבר התרחקות מהמרכז שלי, כמה קל היה להיות אני ללא הקהל אין שם כלום רק אני.

אני מבין שהקהל הוא הראי שלי, להחזיר את הקהל מההפסקה, להשפיע עליו לטובה את החוסר שלי, לפגוש את הפנימיות שלי את הדברים שמפעילים אותי, לדבר עליה עם עצמי, לתת לעצמי את הרשות להיות מי שאני, עם החסרים והדברים הטובים, אני משפיע על האחר את מה שחסר לי, אהבה למשל זו הדרך, אני ממלא לאחר ובדרך נס חוזר אלי, אני משפיע רוע והוא חוזר, אני משפיע טוב הוא ממלא אותי, הדרך היחידה להתוודע לכך על ידי העשייה.

ההיבט הרוחני התכלית שלשמה הגענו לכאן מלכתחילה, משחקת תפקיד חשוב מעבר לקלעים, מבליחה בשעת הצורך לרגע ונעלמת, "כל העולם במה" אומר שייקספיר, ככה בנוי העולם עבור כל אחד מאתנו, תשחק היטב את התפקיד המקורי שלך שלשמו הגעת ואותו בחרת ערב ירידתך לעולם, אל תעביר את האחריות לתפאורה, אתה שמת אותה שם מלכתחילה, היא תמיד תחזור אליך.

הידע מגיע כל הזמן בדרכים נסתרות, צריך להתאמץ ולהבין מה נאמר לי באופן אישי, בלחש או בקול זעקה, להרחיב את המבט, להקשיב קשב רב, להעמיק אל מרחבי התודעה, משם הנביעה האחת מגיעה ולא משנה באיזה שם יקראו לה.

תהיה נוכח בחייך, תרשה לנשמתך למשוך אותך מעלה, היא זקוקה לרשותך, היא מודעת לצרכי הגוף והנפש, מודעת לתנועה הבלתי פוסקת פנימה והחוצה, יש מעין זיווג בין הפנים לחוץ אך הוא לא יתרחש ללא עבודה, זו האחריות שלך, לשאוף לאיחוד בין הפנים והחוץ "יהיו פיך וליבך שווים" זו הבקשה של הנשמה.

בית להכרה עצמית והתוודעות לעולם הרוח