לפגוש את המהות שאנו

שיעורים מהדרך

מאיפה נובע הקושי לאדם להתחבר למהות שלו.

בעל החי פועל מתוך המהות שלו, אבל ללא ידיעתה על פי חושיו ותחושותיו, לאדם המגיע מעולמות הרוח, הנגלה נסגר בשעת הלידה, על מנת לעשות תהליך של גילוי, על מנת להכיר ולפגוש את אותה מהות פנימית,  אם לא יפגוש את אותה מהות, יצמח ממנו אדם מושחת, כמו דבר ללא הלב שלו,  אפשר לקרוא לו "האני הנמוך, הנפשי, שמושך למטה אל החומר, הוא מצוי בכולנו, האריה הטורף אילה איננו אכזר, זהו הטבע שלו, האכזריות היא מנת חלקו של האדם במידה והוא בוחר בה ומתרחק ממהותו.

אנחנו זקוקים לאותו חלק בנו הנקרא "אני נמוך"  אך גם ל "אני הגבוה" והשאלה העיקרית היא מה המינון  שאני מקיים בתוכי, מה היחס מאיפה אני פועל ומאיפה אינני פועל ומתי, אחת המשימות הגדולות שלנו בני האדם היא להגדיל את החלק של המהות, החלק המעודן שבכל אחד ואחת מאתנו.

לראות את הטוב שבי ובאדם האחר, לפגוש את המהות שלו להתוודע אליה, ולפנות לה מקום בתוכי מבלי לחשוש ולהסתיר את המהות שלי, החיבור הזה עושה טוב, הוא מעצים את כל העוסק בו, בסופו של דבר מהות האדם היא אין סופית, זו אחת הסיבות שקשה לנו להתחבר אליה, לחבר את האדם למהות שלו ובעיקר דרך האמונה, בגלל הקושי להגיע ולאחוז באין סוף ובמופשטות שלו.

האדם במהותו הוא יצור רוחני זה בבסיס שלו ולא גשמי, התפיסה הרגילה והמתבקשת קודם כל גשמי ורק אחר כך רוחני בגלל שכך קל יותר לתפוס זאת, כי יש מה לתפוס בחושים. האישה רואה את העובר כחלק ממנה, ברגע הלידה הם נפרדים, לתפוס את המהות  של האדם צריך להיפרד לרגע מעצמנו ומעצמותנו, יש לראות זאת ברמה רוחנית גבוהה, אי אפשר לתפוס בשכל, בשכל אפשר רק להבין זאת, אך לא לפגוש את המהות עצמה, המהות עצמה עוברת תהליך של זיקוק והתפתחות לאורך תקופות החיים ובגלגולים קודמים.

להפעיל את יצר סקרנות, לגרות אותו בעזרת האמונה שיש שם בחוץ עוד משהוא שהוא אנחנו, להבין שיש מקום מחוץ לגוף ולנפש מעבר לעולם הרגשי,  אינטואיציה למשל, הכוונה עליונה, צירופי מקרים והרגשת התעלות, ידיעה פנימית, אמת או אמת לאמיתה, יש במקום הזה סוג של ביטחון קרוב ועמוק שבעצם מקנן בכל אחד מאתנו ועומד לצדנו על מנת לגעת במהות שלך ושל האחר, צריך לתת מקום לעולם הרוח בתוכך ומסביבך, להבין את קיום האל בכל דרך שהיא.

כמו ציפור העגור עם צווארה הארוך הרחוק מהגוף, כך גם עולם האצילות מרוחק מעולם החומר, האצילות זכה ונקייה מהסיגים, הסבל הקושי והמאמץ מנקים ומטהרים את האדם ומרוממים את מהותו כלפי מעלה, חיבור למהות ולהבנה הגבוהה משנה את נקודת המבט על הקושי, הסבל האישי וסבלו של האחר, יותר קל לקבל אותו, להכיל אותו ולהבין את תפקידו בחיינו.

השתאות, יראה מפני הקדושה הנפלאה, לעמוד לרגע בשקט, להיות בשני הממדים במקביל, לחוש אותם ולהרגיש, אנחנו כאן בעולם החומר בגוף, אבל החלק הרוחני שלנו יכול לנדוד לממד הרוחי המהותי, תודעה מהלכת, המשימה שניתנה לאדם איננה פשוטה, התודעה יכולה לנוע כאבת חפצה, תודעת היקום, איך אני תופס את עצמי ביחס ליקום הגדול ומפה מוביל למי אני, אני רק חומר או פועמת בי הרוח, האם היא תמיד בתוכי ? אני יכול לסמוך עליה שתובילני במסע ? מי אני בכלל, מחשבותיי מתרוצצות אנא ואנה, מתקשה להבין את עצמי בעצם, לא רוצה לדעת פוחד מהבלתי ידוע ונשאר במוכר התקוע, זה תלוי בעיני המתבונן, מחשבות הן אנרגיה, אנרגיה בתנועה מתמדת, הזיכרון הפרטי של האדם המשויך לאל זהו הזיכרון הקולקטיבי, המהות היא ארשת הפנים של האדם, תודעת האל החיבור למופלא, "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם".

המהות היא פרגמטית יש לה תכנית עבודה מפורטת, על מנת להוציאה לפועל צריך הזדמנויות מצבים ובעיקר קושי ואתגרים, הפרגמטיות של המהות מול הבחירה החופשית של האדם, למה אתם מפרידים , אתם בני האדם צריכים להבין ובגדול, אין הפרדה זה לא משנה באמת אם תבחר לצאת מהדלת או מהחלון בסופו של דבר תגיע לאותו מקום, מרחב הבחירה החופשית הניתנת לאדם תלויה בו, במעשיו ובמחשבותיו.

הבחירה החופשית מתקיימת – היא תוכננה מראש.

בית להכרה עצמית והתוודעות לעולם הרוח