משברים

על משברים     

אנרגיה של אור ואהבה תמיד יחלצו אתכם ממשברים, להרגיש את האהבה שבלב, לתת לה להיכנס, לפתוח רחב בעזרת הדמיון, לראות את פרח הלב נפתח מקבל ומוסר אנרגיה של אור ואהבה.

מתנגן השיר: לטיול יצאתם את המתנות שכחתם

 

דובונים אנחנו         דובונים אנחנו

לטייל הלכנו             בטיול הצלחנו

מתנות יפות לכל        אך המתנות

להביא הבטחנו          להביא שכחנו

נראה שכל מה שיש פה זה משברים, משבר הרוח, נקודת המוצא היא מי אנחנו, לפתוח את הלב, הרבה מים זורמים בירדן ואנחנו מחוסר הבנה חוסמים את האור שמגיע, מנהלים את החיים כיומן מסע. אדם נמצא בראש הפירמידה ולא מתחתיה, (תראו את עצמכם במקום הזה). עסוקים בעבר ומחמיצים את העתיד, אינכם עושים את העבודה שבאתם לעשות, אין כל קשר לגאווה או הישגים, זה קשור לתפיסה עצמית על מקומך ותפקידך האמתיים.

מישברים

אדם הוא נזר הבריאה וזה תפקידו, להיות בראש הפירמידה, זה מחייב, קשר ישיר ויציב עם עולם הרוח, קשור לתפיסה העצמית שהעולם הוא בשבילי, בשביל ההתפתחות שלי זה המגרש הנכון להתפתח בו. להתפתח מבחינה רוחנית זה אומר לפגוש את האני שלי על כל היבטיו וגם הפחות מוצלחים שבהם, בדרך כלל זה קורה דרך הסבל הקושי והמפגש הלא נעים עם הצדדים הפחות חביבים עלי בתוך עצמי.

יש לנו בני האדם תפקיד משמעותי או שנעשה אותו או שלא, במידה ולא אנשים אחרים יעשו אותו, זו הזדמנות עבור כל אחד ואחת, הדבר הנכון לאפשר לרוח שבנו להתפתח, זה דורש מאמץ לבחון את נקודות החולשה שלנו ולהתעלות, לדעת לסלוח ולוותר, להשאיר מקום לאחר ולעבוד בשיתוף פעולה למען מטרה משותפת, אנחנו לא מפסיקים להתלונן לראות את האין שאיננו קיים כלל, חסרי סבלנות ופתיחות, מאבדים את הקשר לאור ולעולם הרוח, נופלים לבורות המוכרים, כל אירוע שקורה לך בחיים יכול לקבל משמעות שונה.

תרגיל: לבחור אירוע שנחשב לשלילי בעיניך ולבחון מה בכל זאת יצא לך טוב ממנו.

עולם החומר נהיר לכולנו למרות שגם בו אנו מאבדים כיוון, עולם הרוח הוא ערטילאי, כמעט בלתי נגיש ולכאורה מיותר, כשאני פועל בעולם החומר יש תמיד תוצאות די מידיות, לכאורה יש התנגשות בין העולמות מכיוון שאיננו מבינים כהלכה את התמונה השלמה, "בראשית ברא ה' – הוצאנו את ה' מהמשוואה

אדם במהותו ובבסיסו הוא רוחני ולכן הוא בראש הפירמידה, בראש הפירמידה יש אושר ותחושת חיבור חזקה, להישאר בראש הפירמידה זה קשה, זה דורש תרגול ורצון זו מודעות מתמדת, גם כשקורא דבר "רע" וגם דבר "טוב" זה קשור לתפיסת העצמי, ליצור שעון, מד איפה אני נופל ואיפה לא כשהקרקע נשמטת מתחת לרגליים, שיר היונה ויון שניהם בחלון לא לאבד את האחיזה זה כמו משיכת חבל כל אחד מושך לצד שלו כמו חתונה.

 שיר אסתריקה שלי

כל יום הוא חג שיר יש לי יום יום חג החיבור בין החומר לרוח כמו בטרמפולינה, חיבור וניתוק, מה הקשר לאלוהות ?, הקיום של החומר מותנה ברוח, אדם ניכס לעצמו כוחות והתבלבל, השורש הוא עתיק יומין האדם הקדמון הכיר והרגיש את הכוחות, עם ההתפתחות וההתרחקות הסתבך הקשר איבדנו את היכולת  להרגיש ולהתחבר באופן ישיר.

זו המשימה המיידית

בית להכרה עצמית והתוודעות לעולם הרוח