על מציאויות שונות ורמות תודעה שונות

ניתן להמשיל את רמת התודעה לחוש, בעזרת החוש אנו קולטים את הסביבה מקבלים רושם (מדומה) על מה שקורה על המציאות, כפי שהיא נתפסת באותו הרגע ע"י החושים המשדרים אותה למוח, כאשר אני ברמת תודעה נמוכה אני מנוע מלפגוש את המציאות כפי שהייתי חווה אותה ברמת תודעה גבוהה, כמו אדם שמונח לו סרט בד על עיניו והוא מנוע מלראות, רמת תודעה נמוכה מסתירה את הסיפור מרמת תודעה גבוהה, היא "מכריחה " את האדם לראות ולהבין את העולם דרך אותו חלון בלבד, כאשר הוא ייטוש את רמות התודעה הנמוכות ויעפיל לרמת תודעה גבוהה יותר ובאופן קבוע, תתקבל תמונת מציאות שונה.

האחריות על התהליך הזה תלויה בכל אחד מאתנו, ככול שרמת התודעה בה אני מתבונן בעולם גבוהה יותר, כך גם העולם והמציאויות השונות יהיו בהירות  יותר ומובנות יותר ומתוך כך גם הפעולות שאנו נוקטים או לא נוקטים יהיו בהלימה גבוהה יותר עם הסביבה הקרובה והרחוקה. זהו משהו שיש לשאוף אליו, אם אפשר לסכם הכל בשורה אחת, זו הפעולה שבאנו לעשות כאן על פני האדמה, כל היתר בא לשרת את המטרה הנעלה הזו.

את הטיפוס במדרגות רמות התודעה הגבוהות יותר, ניתן לראות כהתקרבות אל האל, אל האחד שהוא בעצם הכול, תודעה אחת כוללת כול, להכיר בכך ולאהוב, זה המסע שבאנו גוף – נפש – רוח, לעשות יחדיו כאן על פני האדמה.

כאשר אנו בגוף הפיזי ומושפעים מהנפש, בהכרח רמת התודעה יורדת, כמו סרט HD  המשודר בווידאו ישן, אלה הם מסכים שמאפילים מעצם מהותם על התודעה הגבוהה של הרוח שאנו, זאת הבחירה של הרוח, של האני, לחבור לגוף ולנפש ולהיות אדם שלם ולעשות את המסע יחד, האני קורן בתוך האדם מושך את הגוף והנפש כלפי מעלה, מחדיר בהם  רמות התודעה הגבוהות, האדם יכול לבחור בכך, זה נתון לרצונו ולהחלטותיו, זו הזדמנות, החיים מזמינים אותנו לעשות את המסע הזה, הוא מסע קשה ומפרך המפגיש אתנו עם כל "חסרונותינו" עם כאב וסבל, עם הזולת המשקף לנו את עצמנו והפצעים הרגשיים שאנו מכסים כל חיינו.

ההתגברות על מכשולים אלו, המפגש האינטימי עם מי שאנחנו עכשיו והיכולת שלנו לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, למחול, לסלוח, לוותר ולהרבות בטוב, מאפשרים את הטיפוס במדרגות התודעה,

התודעה היא ענן חמקן, תודעה נמוכה לא ממהרת לעזוב, היא "מעוניינת" להישאר כאן ולהתקיים בתוכנו, יש דרך ארוכה לצעוד מרמת מודעות אחת לשנייה, לעיתים החיים עוזרים לנו בכך ע"י רצף מסוים של אירועים, בדרך כלל קשים ומכאיבים המזמינים אותנו לוותר על תפיסות ואמונות ישנות, כמו נבט החושש מהגשם המצמיח אותו פן ישטוף אותו הלאה.

אנחנו יכולים ללמוד לתרגל רמות תודעה שונות דרך הניסיון, להבין את הדברים דרך נקודות מבט שונות, לנסות ולהבין איך האחר מתבונן באירוע מסוים, להחליט שהיום אני מתבונן בעולם בעיניים שמחות או מרוצות ולהישאר כך כמה זמן שאוכל, שהייה ברמת תודעה גבוהה איננה פשוטה כלל, היא דורשת מאמץ ויכולת הבנה רחבה, אירוע "פוגע" כל שהוא יכול להוריד אותנו בזריזות למטה, לרמות התודעה הנמוכות כמו כעס קינאה וחוויית הישרדות, זה הרגע בו אנו יכולים לעשות את ההבדל, הקשר לבריאות הפיזית והרגשית הוא חזק מאוד ורמת מודעות גבוהה תשפיע עלינו לטובה, אך לא נפרט זאת כאן.

תחילת העבודה היא היכולת שלנו לשים לב (ולא שכל) למה שקורה לנו ולסביבתנו ללא שיפוט, פשוט לשים לב למה שקורה עכשיו ולנסות להבין מאיפה זה בא ואת מה זה בא לשרת, אנחנו  מזהים (בדרך כלל ללא מודעות) את רמת המודעות בו נמצא האדם האחר,  לעיתים  לבוש מעמד או כסף יכולים לסנוור את עינינו, אך כשאנו מסירים היבטים אלה אנו חשים מי עומד מולנו ובאיזה רמת מודעות הוא נמצא, דרך יציבת הגוף, המבט בעיניים, שפת הדיבור וההתנהגות הכללית, אנחנו נמשכים מבלי לדעת לאנשים בעלי מודעות המתאימה לנו, בדרך כלל נחפש אנשים בעלי רמת מודעות גבוהה יותר על מנת שירוממו גם אותנו, יכול להיות שקנאה תקנן אז בליבנו ואז ניצור  שוב מרחק ונחווה ירידה במודעות.

ככול שהמודעות שלנו גבוהה יותר אנו מסוגלים להתגבר על היבטים רגשיים ולא לתת להם לגרור אותנו למטה לרמות נמוכות יותר,  אין הכוונה לא להרגיש אלא לוותר על ההזדהות עם הרגש ואז הוא נהייה מזוכך יותר, רחב יותר ומסוגל להכיל יותר כאב, כמו אימא שאוהבת את ילדיה ללא תנאי.

מודעות גבוהה מאפשרת לנו פתרונות יצירתיים יותר בעזרת היכולת המתרחבת, להגיע למידע חדש וגבוה יותר ולתפוס אותו באופן שונה, רמת תודעה גבוהה מאפשרת להתקרב לתדר האהבה, שינוי ברמות תודעה משנה את סדר החשיבות אותו אנו מייחסים לדברים שונים, משנה את נקודת המבט שלנו ומאפשר ליותר אהבה להיכנס ולצאת מאתנו.

בית להכרה עצמית והתוודעות לעולם הרוח